על הסיכויים והסיכונים שבטכנולוגיות פורצות דרך, טכנולוגיות ננו והנדסה גנטית, והשפעתן על האדם וסביבתו

האם טכנולוגיות חדישות מאיימות על הקיום האנושי? אילו סיכויים ואילו סיכונים טמונים בטכנולוגיות אלו? האם ישראל צריכה לנסח מדיניות פיקוח ובקרה כלפי טכנולוגיות פורצות דרך כגון הנדסה גנטית (GMO: Genetically Modified Organisms) וננוטכנולוגיות? האם על ישראל לאמץ את גישת המתירנות המדעית האמריקאית או לפעול על פי עקרון הזהירות המונעת של אירופה?

במסגרת כנס בינלאומי שערך ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת ת"א, בראשותה של פרופסור חגית מסר-ירון, בשיתוף קרן החינוך ארה"ב-ישראל (Fulbright), שגרירות בריטניה והמשלחת הלאומית של UNESCO לישראל, ניסו שישה חוקרים בינלאומיים מובילים מארה"ב (מאוניברסיטת Harvard), מהאיחוד האירופי (מאוניברסיטת Cambridge), ומישראל להתייחס לסוגיות אלו ואחרות.

הכנס לווה בתערוכה "מהו ננו?" בה הציגו קבוצות ננו מהאקדמיה ומהתעשייה את מחקריהם ופיתוחיהם. מטרת הצגת המחקרים בצורה נגישה וחווייתית, אמינה ומדעית, היתה לחזק את הקשר שבין החוקרים לקהילה ולהפיג את החששות ההדדיות. התערוכה נערכה בשיתוף מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את הכנס והתערוכה חתמה סדנה סגורה בהשתתפות האורחים, אנשי אקדמיה ונציגי ארגונים סביבתיים, שהתקיימה במוזיאון המדע בירושלים. בין ההמלצות שגובשו בסדנה:

  • שמירה על שקיפות מלאה לציבור הרחב בכל הקשור לנושאי המחקר בתחום;
  •  רגולציה, נקיטת אמצעים לשמירה על בטיחות בתחום וקביעת תקנים בהתאם;
  •  צירוף חברים מתחומי הסביבה, האתיקה, החברה וניתוח הסיכונים לגופים הממלכתיים השונים, כגון הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה;
  •  המלצה לאקדמיה הישראלית למדעים להקים ועדה רב תחומית שתעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות חדשות והשפעתן על האדם, הסביבה והחברה.
  •  הוועדה תבחן התמודדות עם התפתחויות חדשות בעולם, על בסיס הניסיון שנצבר בארה"ב ובשוק האירופאי, ותמליץ לממשלה על רגולציה נדרשת, אם תמצא לכך מקום;
  •  לפתוח בדיון ציבורי על אחריות התעשייה על בטיחות תוצריה לציבור ולסביבה; 
  • הועלתה האפשרות להמליץ לממשלה להקצות מהתקציב הציבורי לננו טכנולוגיה, אחוז מסוים לחקר ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והאתיות של הננוטכנולוגיה ולעודד ולפעול להמשך קיומו של דיון ציבורי רחב בנושאים אלו.

מהו ננו?
תצוגה של מחקרי ננו טכנולוגיה באקדמיה ובתעשייה הישראלית.
(תמונה מתוך האתר הנוכחי)
לקראת הכנס הפיקו מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, אוניברסיטת תל-אביב והאקדמיה הישראלית למדעים, תקליטור "עולם חדש אמיץ" ובו מצגות ופוסטרים מדעיים המתארים מחקרים שנעשים בישראל בתחום הננו-טכנולוגיה.

לקבלת התקליטור המלא כתבו ל: mada@mada.org.il.
לפרטים נוספים על אודות הכנס: ורדה, 02-6544888

כרזות מדעיות (בפורמט pdf): (להוסיף מהאתר הנוכחי)

  • הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (1.3m)
  • אוניברסיטת תל אביב (0.9m)
  • מכון וייצמן למדע (1.4m)
  • אוניברסיטת בר-אילן (0.8m)
  • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1m)
  • NFM (מגנ"ט) (0.9m)
  • חברת סול-ג'ל (0.9m)
  • חברת סימה ננוטק (0.9m)