13 בדצמבר 2005, בשעה 19:00
בין כלכלה לפסיכולוגיה
פרופ' מיה בר הלל מהאוניברסיטה העברית שוחחה על שיפוט בתנאי אי וודאות ועל מחקרו של דניאל כהנמן.

תקציר: דניאל כהנמן זכה בפרס נובל בכלכלה לשנת 2002, על עבודה שנעשתה בעיקר בישראל. כהנמן הוא פסיכולוג ולא כלכלן, ועיסוקו בתהליכי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות תרם רבות לשני התחומים.
מיה בר הלל תבהיר את ההשלכות מרחיקות הלכת של מחקרו של דניאל כהנמן.
-------------------------------------------------

13 בנובמבר 2005, בשעה 19:00
מה אנחנו יודעים על התחממות כדור-הארץ?
ד"ר ניר שביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים יחשוף עובדות וממצאי מחקרים הנוגעים להתחממות העולמית.

תקציר: במהלך המאה ה-20 היתה עליה משמעותית בטמפרטורה השוררת על פני כדה"א, עלייה המיוחסת בדרך כלל לאפקט החממה. התחושה הכללית היא שיש לשנות באופן משמעותי מדיניות וחוקים אולם לפני זה - יש צורך לחזור ולבדוק מה אנחנו באמת יודעים - מהו אפקט החממה ומה היקפו? האם אכן יש לייחס את עליית הטמפ' לאפקט החממה בלבד?
ניר שביב יציג ממצאים עדכניים העשויים לשנות את האופן בו אנו מתייחסים להתחממות העולמית.
-------------------------------------------------

14 ביוני 2005, בשעה 19:00
מכניקת הקוונטים ומחשבי העתיד
ד"ר דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית שוחחה על מחשבים קוונטים.

תקציר: במאה ה-20 התפתחה מכניקת הקוואנטים - תיאוריה המבוססת על אי-ודאות ורעיונות לא אינטואיטיביים. המצאות המחשבים, האינטרנט והתקשורת האלקטרונית הפכו את העולם למקום אחר, ולפני 10 שנים שולבו תחומים אלה לכדי מהפיכה חדשה - מחשבים קוואנטים.
העיסוק במחשבים אלה, אולי מחשבי העתיד, מעלה סוגיות תפיסתיות ומעשיות, בהן דנו במפגש.
-------------------------------------------------

9 במאי 2005, בשעה 19:00
האם המוח מסוגל להבין את עצמו?
פרופ' פיטר הילמן מהאוניברסיטה העברית שוחחה על האלמנט המסובך ביותר בעולם.

תקציר: מדענים יודעים כיום הרבה על תאי עצב אולם עדין רחוקה הדרך להבנת האופן בו פועל המוח. כיצד אוסף של מרכיבים מוכרים יחסית, כמו אלקטרונים ותאי עצב, מייצרים לפתע תופעות לא צפויות כמו מחשבה, או תודעה? כיצד ניתן לפענח את "תכנית הפעולה" של המוח?
השיחה נסבה על חקר ה"אלגוריתם" של המוח כמפתח להבנת פעולתו.
-------------------------------------------------

17 באפריל 2005 בשעה 19:00
פיתוח ממשק מוח-מכונה
פרופ' אילון ועדיה מהאוניברסיטה העברית שוחח על החשיבות והבעייתיות של חקר המוח.

תקציר: בפגישה תוארו מחקרים העוסקים בפעילות המוח כמחולל תנועות רצוניות, מנגנונים של למידה ורכישת מיומנויות מוטוריות. נדונו תרומת מחקרים אלה לפיתוח יישומים קליניים המבוססים על ממשק הקורא את הפעילות החשמלית של המוח ומפענח מתוכה את "תוכנית הפעולה" שלו.
-------------------------------------------------

27 במרץ 2005 בשעה 19:00
"ננו" – מדע וטכנולוגיה
פרופ' מיכה אשר מהמחלקה לכימיה פיסיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על ננו-טכנולוגיה, וכיצד היא נכנסת בהדרגה לתודעתנו ולחיינו.

תקציר: ננו-מדע וטכנולוגיה מבוססים על כך שחומר כלשהו משנה את תכונותיו הפיסיקליות והכימיות הבסיסיות כאשר ממדיו יורדים לתחום הננומטר (ביליונית המטר). גרוז (סיכה) במכוניותינו יתבצע בקרוב ע"י כדורים בגודל ננומטרי שהומצאו בישראל; חלקיקים זהים משנים את צבעם מאדום לכחול כתוצאה מהקטנת ממדיהם ובכך מאפשרים דיאגנוזה תוך-תאית במערכות ביולוגיות. דוגמאות אלה ואחרות בתחום הפיתוח הטכנולוגי מצביעות על המאמץ המרוכז הכלל עולמי (בהשקעה של מאות מיליוני דולרים) המאפיין את ההכרה בחשיבותו של הנושא.
על מספר דוגמאות מסוג זה ואחרות נדון ונשוחח.
-------------------------------------------------

13 בפברואר 2005 בשעה 19:00
על אסונות גדולים ואבולוציה
פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה שוחח על תופעת ההכחדות ההמוניות בתולדות כדור הארץ וחשיבותן במהלך התפתחות עולם החי והצומח.

תקציר: במהלך ההיסטוריה של החיים בכדור הארץ התרחשו אירועים של הכחדות המוניות אשר גרמו לחיסולן של אוכלוסיות נרחבות בכדור הארץ. במפגש הוצגה תופעה יוצאת דופן זו על מנגנוניה השונים, ונדונו ההשלכות שיש לה על הבנת מנגנונים אבולוציוניים, הן של עולם החי והצומח והן של חברת האדם.
-------------------------------------------------

18 בינואר 2005 בשעה 19:00
ישוחררו הרדיקלים! ואולי לא?
פרופ' דפנה אטלס מהאוניברסיטה העברית שוחחה על מחלות מוח ניווניות

תקציר: מחקרים עדכניים העוסקים בגורמים למחלות מוח ניווניות קושרים בין תסמיני המחלות לנזקים לתאים כתוצאה מחימצון ומרדיקלים חופשיים. הוסברו מושגים ולקשרם להזדקנות ולמחלות מוח.
השיחה עסקה בפיתוחים חדשים לריפוי מחלות כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ופרקינסון.